"למה שנרשום את שמנו כיורשי הקרקע של סבא? אנחנו חייבים?!"

"למה שנרשום את שמנו כיורשי הקרקע של סבא? אנחנו חייבים?!" שאלה מוזרה זו נשאלתי על ידי יורש חוקי של קרקע נטושה. סיפור שהיה כך היה –

נ' מתווך ממרכז הארץ מתקשר למשרד ומספר שבמרכז ראשון לציון יש קרקע בגודל 500 מטר, מיועדת לבניה למגורים ג', אשר עומדת נטושה למעלה מ-30 שנה, "אפילו בעירייה לא יודעים מי הבעלים… אתה יכול לברר לי מי הבעלים ? יש לי רוכש שמוכן לשלם מעל למחיר השוק"

ובכן, לאחר שביצעתי בדיקה פשוטה והפקתי את נסח הטאבו, הבנתי שמדובר במקרה לא קל בכלל.

חוב מס רכוש של מאות אלפי שקלים רובץ על הקרקע כבר משנות ה-80.

לאחר עבודת מחקר של קרוב לחודשיים, הצלחתי לאתר את יורשי הבעלים המקורי. מאחר  שהבעלים המקורי נרשם עם שם משפחה ששונה בערך פעמיים על ידי בני משפחתו, התקשיתי לאתר את יורשיו, אולם לאחר שאיתרתי את היורשים התברר שהם אכן הכירו את הקרקע היטב וידעו על מה מדובר.

שאלתי הראשונה אליהם הייתה, למה לא רשמתם את שמכם כיורשי הקרקע של סבכם למעלה מ-27 שנה? לאחר מספר דקות של שתיקה ענה לי אחד היורשים "למה שנרשום? אנחנו חייבים?! …חוב מס הרכוש שרובץ על הקרקע של סבא שלי הוא עצום גם אם נמכור לא יישאר לנו כלום"

כך למעשה הבנתי שאחת הסיבות שהרבה יורשים לא נרשמים כבעלים של קרקעות ישנות היא חוב מס רכוש כבד אשר גורם להם להסתתר מרשות המסים. אמנם חוק מס רכוש בוטל בשנת 2000, אך יש מאגר חייבים גדול מהעשורים שקדמו לביטולו.

לאחר ששיקפתי ליורש את חוק מס הרכוש שחל עד שנת 1999 ואת הדרכים האפשריות לנסות ולנהל מו"מ מול רשות המיסים, קבענו פגישה במשרדי, ובה נכחו גם עורכי דין בקיאים ברזי חוק מס רכוש שבוטל.

לאחר שגיבשנו את דרך הפעולה, פנינו לרשות המסים ולאחר משא ומתן ממושך, הפחתנו את חוב מס הרכוש באופן משמעותי, קיבלנו מרשות המסים אישורים לרישום הבעלות על הקרקע ורשמנו אותה על שם יורשיה, אין ספק שבעתיד הלא רחוק הקרקע הפרטית תהיה שווה לא מעט כסף לבעליה.

מלאכה מורכבת הדורשת דיוק, אמון והכרת הליך הוכחת הבעלות ומו"מ עם הרשויות על בוריו.

עוד סוף טוב שבו קרקע עזובה חוזרת לבעליו מתקרב, ואני כבר יוצא לדרכי בשליחות הבאה.